ממשלת ישראל קבעה את כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית, ל"יום השפה העברית"; זאת במטרה לקדם ולחזק את מעמדה של השפה העברית בישראל וברחבי העולם.

ביום זה נערכים כנסים, פעילויות ואירועים העוסקים כולם בשפה העברית כחלק מהרצון להעלות את קרנה של השפה העברית, לבסס את מעמדה, ואף לעודד את המשך מחקרה.

יום השפה העברית מצוין במערכת החינוך, בצה"ל ובשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית גם בתפוצות. במהלך יום זה מוענק פרס ראש הממשלה ללשון העברית לתורמים תרומה ניכרת לחיזוקה ולביסוסה של השפה העברית.

למידע נוסף הקליקו כאן

ועוד קישור לפעילויות הקליקו כאן

אליעזר בן יהודה "מחייה השפה העברית", ייסד את "ועד הלשון" שלימים הפך ל"אקדמיה העברית ללשון". הוא שקד יום ולילה על הרחבת המילון השלם לעברית עתיקה ומודרנית. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה". כרך ראשון מתוך שישה פורסם בשנת 1910. בן יהודה כתב גם את המחזה "החשמונאים", אחד המחזות העבריים הראשונים שהוצגו בארץ ישראל.

במסגרת שאיפתו להרחיב את אוצר הספרים בעברית בן יהודה תירגם ספרים קלאסיים ופרסם אותם בהמשכים בעיתונו "הצבי". הוא תירגם את הספר "סביב העולם בשמונים יום" לז'ול וורן, עיבד את הספר "עלובי החיים " להוגו תחת השם "הגנובה" ועוד.

בן יהודה ייסד את הארגונים "תחיית ישראל" ו"שפה ברורה". אלו הם ארגונים שדגלו ברעיון העבודה החקלאית בארץ, תוך שילוב של ערכים בחינוך לאומי ושימוש בשפה העברית. בן יהודה ייסד את העיתון "הצבי" בשנת 1884. בעיתון הוא הכניס חידושי לשון רבים, סיפורים ותרגומים של יצירות מספרות העולם. הוא ייסד את בית הספר העברי הראשון, והורשה ללמד ב"כל ישראל חברים" בשפה העברית. מאוחר יותר לימד בן יהודה בבית ספר אליאנס. בבית ספר זה לימדו לראשונה מספר שיעורים בשפה העברית. שיטתו של בן יהודה בהוראה הייתה שיטה חדשה בישוב היהודי. הוא כתב ספרי לימוד אחדים בטבע ובגיאוגרפייה בשם "ארץ ישראל", "על טבע וארץ", "דברי הימים לבני ישראל בגלותם", "המקרא לילדי בני ישראל" – מקראה בעברית לתלמידי בתי הספר, שכללה סיפורים ומשלים בעברית.

למידע נוסף הקליקו כאן

למידע נוסף הקליקו כאן – השפה העברית

כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות